<h1>שבלי הלקט סימן פ"ה</h1>
<h2>דף נא:</h2>
ואסור אדם ליטול ידיו בשבת בשלג או בברד, דתניא אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד, אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש. וכתב אחי ר' בנימן נר"ו דווקא שלג וברד אסור לרסק משום שמוליד משקה שלא היה בעולם ודמי לסחיטת פירות, אבל השואב מים מערב שבת ולבקר מצא אותן קרושין, מותר לרסקן ואין בו משום תולדת משקה. הא למה זה דומה להא דתניא מביאה אשה פך שמן ומניחתה כנגד המדורה לא בשביל שיבשל אלא כדי שיפשר. ואפילו ברד ושלג לא נאסרו אלא לרסקן ביד, דהא קתני סיפא אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש.
<h2>דף קמז:</h2>
יש אומרין, שהנוטל ידיו בשבת צריך לשומרן עד כדי שיהו סמוכין לנגב ואחר כך יקנחן במפה שמא יבוא לידי סחיטה. ובעל התרומה כתב, דמותר שאינו מתכוין לליבון. ובהדיא אמרינן אמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה לתוך ביתו ולא חיישינן דילמא אתי לידי סחיטה.
